עצירות היא שיבוש בפעולת מערכת העיכול, שבמסגרתה מתקשה האדם לסלק פסולת צואתית שהצטברה במעיים שלו. העצירות מוגדרת במונחים של תכיפות יציאות וגם לפי מידת הקושי של הפעולה, תכונות הצואה ונפחה. תדירות היציאות שונה מאדם לאדם ומשתנה גם לפי מבנהו הפיזיולוגי ואורח חייו. יש לזכור, כי עצירות הינה תסמין (סימפטום) ואיננה מחלה, והיא ניתנת לטיפול.
על פי הרפואה המערבית, תדירות יציאות תקינה נעה בין פעמיים ביום לפעמיים בשבוע, ולפי הרפואה הסינית בין פעם לפעמיים ביום. אצל תינוקות תדירות היציאות יכולה לנוע גם בין פעם בשלושה-ארבעה ימים (וגם זה תקין).
העצירות עלולה להופיע אצל כל אדם, בכל גיל, בשל מגוון סיבות. היא תופעה שכיחה המופיעה בכ-20% מהאוכלוסייה, נפוצה יותר בנשים מאשר בגברים ונפוצה יותר בגיל מבוגר.
לרוב העצירות זמנית וחולפת מעצמה, אך לפעמים היא בעיה כרונית המשפיעה על בריאות האדם ואף עלולה להצביע על בעיה חמורה יותר בגוף הדורשת טיפול רפואי. חשוב להדגיש, כי במקרה של עצירות ממושכת, אין להזניח את הטיפול, בעיקר אם היציאות קשות ומלוות בדימום או בכאב.
דוגמאות לעצירות הדורשת בירור וטיפול רפואי:
הדבקויות בין לולאות המעי לאחר ניתוח
טחורים גדושים ומודלקים
פיסורה (קרע) בפי הטבעת
תת-פעילות של בלוטת התריס (Thyroid Gland)
תהליך גידול במעי או בפי הטבעת
רמה גבוהה של סידן בדם
הסיבות לעצירות:
סיבות התנהגותיות לעצירות:
תזונה דלה בסיבים.
שתייה מועטה.
חוסר בפעילות גופנית.
התאפקות מהתרוקנות או דחייתה באופן חוזר ונשנה.
צום ממושך או דיאטה קיצונית להרזיה.
מתח נפשי או דיכאון.
תרופות מסוימות.
סיבות פיזיולוגיות לעצירות:
הפרעה בפעילות ההתכווצות שרירי המעי (הפרעה בפריסטלטיקה).
הפרעה עצבית של רצפת האגן.
גוש צואתי חוסם.
מעצור בהתקדמות הפרשות המעי.
הבדיקות השכיחות במקרים של עצירות:
מנומטריה (בדיקה ישירה של התכווצויות המעי).
אנדוסקופיה (הסתכלות ישירה).
צילום רנטגן.
הסכנות שבעצירות:
במצב של עצירות, פסולת ושאריות של מזון לא מעוכל נמצאים במערכת העיכול זמן רב מהרגיל. אז, חיידקי המעי מפרקים אותם וכך נוצרים תוצרי פירוק וגזים שאינם רצויים. אם העצירות נמשכת, יש ספיגה מחדש של הנוזלים, מה שגורם לצואה להתייבש ונגרמת תחושה לא נעימה, אך חמור מכך, קיימת גם סכנה להתפתחות של טחורים, אבני צואה, פיסורה, דלקות מעי ואף סוגים מסוימים של סרטן.
במקרה של עצירות, אין להשתמש בחוקנים או במשלשלים לאורך זמן ללא פיקוח רפואי, כדי לא לפגוע בתפקוד העצמאי של מערכת העיכול ולהפוך אותה לעצלה. בנוסף, המשלשלים עלולים לגרום ליציאות רבות העולות לגרום לאובדן נוזלים עד כדי התייבשות ולפגוע בספיגת חומרים חיוניים בגוף, לרבות תרופות.
מניעה וטיפול בעצירות:
1. תזונה נכונה:
חשוב להקפיד על שתייה מרובה (כ-12 כוסות מים ביום) – השתייה נחוצה לפעילות התקינה של מערכת העיכול וגם ליצירת מרקם ונפח רצויים לצואה.
אכילה מרובה של פירות, ירקות (עם הקליפה) וקטניות מלאות – מזונות העשירים בסיבים תזונתיים, תאית ופקטין, העוזרים במניעת עצירות.
אכילת מאכלים חמוצים (כמו יוגורט ופירות הדר) – מגרים את פעולת שרירי המעיים.
מומלץ להמעיט באכילת מזונות העשירים בשומן מן החי ובסוכרים (כגון: גבינה צהובה, נקניק, מוצרים מקמח לבן, ביצים) – מזונות אלה נספגים כמעט במלואם והם דלי סיבים. 2. פיתוח הרגלים נכונים:
לפתח הרגל (ואף ללמדו ילדים קטנים) להתרוקן פעם ביום, רצוי בשעה קבועה שהנה שלווה ונינוחה. ישנו רפלקס התרוקנות הפועל לאחר ארוחה, כדאי לנצלו.
כשיש הרגשה של פעילות מעיים, להשתדל להתרוקן ולא להתאפק ולדחותה. 3. פעילות גופנית והרפיה. 4. טיפול שיאצו, טווינה, מוקסה, דיקור סיני וכוסות רוח יעילים ביותר למניעת ושיפור עצירות.