עצירות

עצירות היא שיבוש בפעולת מערכת העיכול, שבמסגרתה מתקשה האדם לסלק פסולת ‏צואתית שהצטברה במעיים שלו. העצירות מוגדרת במונחים של תכיפות יציאות וגם לפי ‏מידת הקושי של הפעולה, תכונות הצואה ונפחה. תדירות היציאות שונה מאדם לאדם ‏ומשתנה גם לפי מבנהו הפיזיולוגי ואורח חייו. יש לזכור, כי עצירות הינה תסמין (סימפטום) ‏ואיננה מחלה, והיא ניתנת לטיפול.
על פי הרפואה המערבית, תדירות יציאות תקינה נעה בין פעמיים ביום לפעמיים בשבוע, ולפי ‏הרפואה הסינית בין פעם לפעמיים ביום. אצל תינוקות תדירות היציאות יכולה לנוע גם בין ‏פעם בשלושה-ארבעה ימים (וגם זה תקין). ‏
העצירות עלולה להופיע אצל כל אדם, בכל גיל, בשל מגוון סיבות. היא תופעה שכיחה ‏המופיעה בכ-20% מהאוכלוסייה, נפוצה יותר בנשים מאשר בגברים ונפוצה יותר בגיל ‏מבוגר.‏
לרוב העצירות זמנית וחולפת מעצמה, אך לפעמים היא בעיה כרונית המשפיעה על בריאות ‏האדם ואף עלולה להצביע על בעיה חמורה יותר בגוף הדורשת טיפול רפואי. חשוב להדגיש, ‏כי במקרה של עצירות ממושכת, אין להזניח את הטיפול, בעיקר אם היציאות קשות ומלוות ‏בדימום או בכאב.

דוגמאות לעצירות הדורשת בירור וטיפול רפואי:‏

הדבקויות בין לולאות המעי לאחר ניתוח
טחורים גדושים ומודלקים
פיסורה (קרע) בפי הטבעת
תת-פעילות של בלוטת התריס (‏Thyroid Gland‏)‏
תהליך גידול במעי או בפי הטבעת
רמה גבוהה של סידן בדם

הסיבות לעצירות:‏

סיבות התנהגותיות לעצירות:

 תזונה דלה בסיבים.‏
שתייה מועטה.‏
חוסר בפעילות גופנית.‏
התאפקות מהתרוקנות או דחייתה באופן חוזר ונשנה.‏
צום ממושך או דיאטה קיצונית להרזיה. ‏
מתח נפשי או דיכאון.‏
תרופות מסוימות.‏

סיבות פיזיולוגיות לעצירות:

 הפרעה בפעילות ההתכווצות שרירי המעי (הפרעה בפריסטלטיקה).‏
הפרעה עצבית של רצפת האגן.‏
גוש צואתי חוסם.‏
מעצור בהתקדמות הפרשות המעי.‏

הבדיקות השכיחות במקרים של עצירות:

מנומטריה (בדיקה ישירה של התכווצויות ‏המעי).
אנדוסקופיה (הסתכלות ישירה).
צילום רנטגן‏.

הסכנות שבעצירות:

במצב של עצירות, פסולת ושאריות של מזון לא מעוכל נמצאים במערכת העיכול זמן רב ‏מהרגיל. אז, חיידקי המעי מפרקים אותם וכך נוצרים תוצרי פירוק וגזים שאינם רצויים. אם ‏העצירות נמשכת, יש ספיגה מחדש של הנוזלים, מה שגורם לצואה להתייבש ונגרמת תחושה ‏לא נעימה, אך חמור מכך, קיימת גם סכנה להתפתחות של טחורים, אבני צואה, פיסורה, ‏דלקות מעי ואף סוגים מסוימים של סרטן.
במקרה של עצירות, אין להשתמש בחוקנים או במשלשלים לאורך זמן ללא פיקוח רפואי, כדי ‏לא לפגוע בתפקוד העצמאי של מערכת העיכול ולהפוך אותה לעצלה. בנוסף, המשלשלים ‏עלולים לגרום ליציאות רבות העולות לגרום לאובדן נוזלים עד כדי התייבשות ולפגוע בספיגת ‏חומרים חיוניים בגוף, לרבות תרופות.‏

מניעה וטיפול בעצירות:

‏1. תזונה נכונה: ‏
חשוב להקפיד על שתייה מרובה (כ-12 כוסות מים ביום) – השתייה נחוצה לפעילות התקינה ‏של מערכת העיכול וגם ליצירת מרקם ונפח רצויים לצואה.‏
אכילה מרובה של פירות, ירקות (עם הקליפה) וקטניות מלאות – מזונות העשירים בסיבים ‏תזונתיים, תאית ופקטין, העוזרים במניעת עצירות.‏
אכילת מאכלים חמוצים (כמו יוגורט ופירות הדר) – מגרים את פעולת שרירי המעיים.‏
מומלץ להמעיט באכילת מזונות העשירים בשומן מן החי ובסוכרים (כגון: גבינה צהובה, ‏נקניק, מוצרים מקמח לבן, ביצים) – מזונות אלה נספגים כמעט במלואם והם דלי סיבים.‏
‏2. פיתוח הרגלים נכונים: ‏
לפתח הרגל (ואף ללמדו ילדים קטנים) להתרוקן פעם ביום, רצוי בשעה קבועה שהנה שלווה ‏ונינוחה. ישנו רפלקס התרוקנות הפועל לאחר ארוחה, כדאי לנצלו.
כשיש הרגשה של פעילות מעיים, להשתדל להתרוקן ולא להתאפק ולדחותה.‏
‏3. פעילות גופנית והרפיה.
‏4. טיפול שיאצו, טווינה, מוקסה, דיקור סיני וכוסות רוח יעילים ביותר למניעת ושיפור עצירות.
Skip to content