תסמונת התעלה הקרפלית (CTS)

תסמונת התעלה הקרפלית – Carpal Tunnel Syndrome, מיוחסת לסימפטומים ולסימנים הנובעים מלחץ על העצב המדיאני (שמוצאו מעמוד השדרה הצווארי), העובר בתעלת שורש כף היד, ומכאן גם שמה הנוסף – תסמונת התעלה הלכודה. הלחץ המתמשך על העצב פוגע בתפקודים התנועתיים (פגיעה מוטורית, בשרירים) והתחושתיים (פגיעה סנסורית).
התעלה הקרפלית מורכבת מעצמות שורש כף היד, היוצרות מעין “קשת”, ומרצועה עבה (Transverse Carpal Ligament), הסוגרת את הצד הקדמי. בתוך התעלה עוברים העצב המדיאני, תשעה גידים פלקסורים של האצבעות וכלי דם. התעלה מתחילה מחריץ העור הדיסטאלי שעל שורש כף היד, כ-2 ס”מ לתוך כף היד.
פלקסיה של כף היד מקטינה את גודל התעלה הקרפלית. תנועות חוזרות ונשנות, בעיקר במאמץ ולחץ, יכולות לגרום לנפיחות סביב הגידים שלה.
לחץ על העצב המדיאני עלול להגרם מהיצרות התעלה (מבעיה גנטית או מטראומה) או מגידול בנפח שבתוכה (כמו נפיחות) או משניהם יחד. פגיעה בעצב המדיאני גורמת לניוון של השרירים הטנארים וחולשת שרירים, בעיקר של אלה המניעים את האגודל והאצבעות הראשונות, כמו גם איבוד תחושה באזורים אלה.
העצב המדיאני יוצא מה-‏Brachial Plexus‏ , ויכול להיפגע באזורים שונים:‏
פגיעה בחלק העליון – ‏High Median Nerve Palsy‏ – תחליש את שרירי האמה.‏
פגיעה בחלק תחתון – ‏Low Median Nerve Palsy‏ = ‏CTS‏ – הנפוצה יותר, הלחץ על העצב ‏בתעלה הקרפאלית גורם לנימול. פגיעה לאורך זמן יכולה לגרום לנזק בלתי הפיך.

סימפטומים של תסמונת התעלה הקרפלית:

נימול, עיקצוץ
תחושת שריפה בשלושת האצבעות הראשונות
כאבים ביד ובשורש כף היד
איבוד כח האחיזה
כאבים בזרוע ובכתף המוחמרים בלילה ונפיחות של היד

הגורמים לתסמונת התעלה הלכודה:

התסמונת נגרמת בעיקר מגורמים גנטיים (שכיחה בעיקר בנשים מעל גיל 40) ותעסוקתיים (מקצוע או תחביב הדורשים תנועות חוזרות ונשנות), אך עשויה להגרם גם מדלקת פרקים ראומטית, מחלות רקמת חיבור, תת-פעילות בלוטת התריס (היפותיירואידיזם), בצקות בהריון, סוכרת, טראומה, דלקת או שחיקה של שורש כף היד, הפרעה בהורמוני גדילה, השמנת יתר, גיל המעבר (מנפאוזה), חסר בויטמין B12, הקרנה מחוליות הצוואר או עמילואידוזיס.

אבחון תסמונת התעלה הקרפלית (CTS):

1.אנמנזה (תשאול) – מחלות, פציעות והרגלי שימוש ביד.  ‏
2. ‏ בדיקות פיזיקליות:‏
הסתכלות – דלדול והשטחה של שריר הטנאר מצביע על נזק בשלב מתקדם.‏
בדיקת תחושה – אבחנה בין דקירת שתי נקודות באצבעות. במצב תקין ניתן להבחין בין שתי ‏נקודות הנמצאות במרחק פחות מחצי ס”מ האחת מהשנייה.‏
Phalen Test‏ – פלקסיה מקסימלית של שרש כף היד למשך 60 שניות. אם מופיעים ‏סימפטומים – יש פגיעה בעצב. ככל שהסימפטומים מקדימים להופיע, כך חומרת הפגיעה גבוהה ‏יותר.‏
Tinel Sign‏ – מקישים על ה-‏Flexor Retinaculum‏ לבדוק האם יש רגישות של העצב. אם ‏יש תחושת נימול או כאב באצבעות המתאימות, סימן שהמקום נפגע.‏
3. ‏ בדיקות מעבדה – בלוטת התריס (תירואיד), ארתריטיס, סוכרת, ‏B12‎‏ וכו’‏.
4.‏ EMG‏ – בדיקת מוליכות עצב. ‏
5. ‏ הדמיה באמצעות רנטגן, אולטרסאונד או ‏MRI‏.‏


טיפול ברפואה המערבית לתסמונת התעלה הלכודה:

הטיפול המניעתי בתסמנות התעלה הקרפלית חשוב ביותר, מכיוון שלתופעה יש נטיה לחזור על עצמה ולרוב היא נגרמת על ידי שילוב של גורמים. הטיפול כולל:
תרגילים לחיזוק המפרק והאצבעות וגמישותן.
תזונה מתאימה בהתאם לגורמי הסינדרום (עם התייחסות בעיקר למחלות מטבוליות).
מנוחה. בשילוב עם תרגול נכון של האזור (מנוחה טוטאלית תדלדל את השרירים ותגרום רפיון וחולשה שיכולים להחמיר את המצב).
הדרכה תעסוקתית: שינוי הרגלים לקויים, שימוש באביזרים מתאימים (כמו בישיבה מול מחשב, שיהיה עכבר מתאים עם משטח ארגונומטרי, ישיבה נכונה, בגובה מתאים וכו’). מנוחות תדירות יותר לכף היד במשך העבודה.
הטיפול השמרני כולל:‏
‏-‏ סד ‏‎(Splint)‎‏ – מאפשר מנוחה למקום, אך מונע תנועה ותרגול ולכן לא מומלץ לאורך זמן.‏
‏-‏ זריקות סטרואידים – יכול להקל בדלקות. ‏
‏-‏ תרופות נוגדות דלקת.‏
‏-‏ טיפול סיסטמי במחלה המאובחנת.‏
‏-‏ המתנה – במצבים זמניים (בהריון למשל הבעיה נגרמת מבצקות ואגירת מים במפרק, ולרוב ‏תעבור עם הלידה. לכן, אין צורך בטיפול).‏
הטיפול הכירורגי אינו שכיח ונעשה רק לאחר שטיפולים שמרניים לא הצליחו או אם קיימת החמרה ‏משמעותית תוך כדי הטיפול. בניתוח חותכים את הרצועה הקדמית להורדת לחץ מהעצב.

טיפולי רפואה משלימה לתסמונת התעלה הקרפלית:

– דיקור
– טווינה
– פיזיותרפיה
וכמובן תרגילים עצמאיים יומיומיים