מרפק טניס – Tennis elbow

מרפק טניס (Tennis elbow), המכונה גם דלקת של העילית העלי (Condyle) הצידי, מוגדר כשימוש יתר במרפק המרפק ובשרירי האמה או כמתיחה, היוצרים מתח וכאב במרפק. הדלקת עשויה להופיע אצל כל אדם המאמץ את המרפק, אך שכיחותה גבוהה יותר בקרב שחקני טניס החובבנים ומכאן שמה. היא מופיעה דווקא אצל השחקנים החובבנים מכיוון שהיא נגרמת מטכניקה לא טובה, מתנועה מתמשכת וחוזרת,  מגורמים פיזיולוגיים פנימיים וממתח מכאני, המובילים עם הזמן לקרעים זעירים בגידים, שעם הזמן הופכים לרקמה מצולקת, הגורמת לפגיעה במעטפת הגיד. הקולגן שדולף מהאזור הפגוע גורם לדלקת, התהליך הדלקתי יוצר לחץ מקומי ועלול ליצור לחץ גם על כלי דם ועצבים מקומיים (כמו העצב הרדיאלי). שקיעת הסידן המקומית רק מחמירה את המצב. במצב זה הגידים והרצועות מקבלים כמות קטנה של דם וחמצן , ולכן משך ההחלמה ארוך (כחודש עד שלושה חודשים).

המבנה האנטומי של מפרק המרפק:

מפרק המרפק מורכב משלוש עצמות: Humerus, Ulna, Radius. הזיז הבולט במרפק נקרא Olecranon. למעשה זהו חלק
מעצם ה-Ulna.
האזור שהכי מועד לפגיעות הוא המפרק המחבר את ה-Humerus עם ה-Ulna, מכיוון שמרבית הכוח העובר דרכו.
השרירים הלוקחים חלק בתנועת המרפק הם: Brachialis באספקט הקדמי, Tricepsbrachi ושריר ה-Anconeus  באספקט האחורי, ובאספקט הקרוב לגוף שריר ה-Flexor Carpi ulnaris.
רצועות המרפק הן: Ulnar collateral ligament, Radial collateral ligament וה-Annular ligament.
בפתולוגיה של מרפק הטניס מעורבים בעיקר שריר ה-Extensor carpi radialis brevis והגיד שלו, אך גידים ורצועות נוספים המשתתפים בפעולת יישור (Extension) כף היד עלולים גם כן להיפגע.

גורמי הסיכון למרפק טניס:

גורמי הסיכון הן בעיקר פציעות ספורט, כגון: חבטת טניס (Backhand) לא נכונה, מחבט טניס לא תקין, שרירים חלשים בכתפיים ובשורש כף היד, חבטה בכדור טניס כבד ולח ומתנועות התובעות מאמץ רב, כגון: סיבוב המפרק כשפרק כף היד מכופף, תנועת הרמה, תנועת סחיבה, אחיזה חזקה תוך כדי סיבוב המפרק. במידה ותנועות אלו מתבצעות כשהזרוע ישרה, הסיכוי לפציעה עולה, מכיוון שהגידים והרצועות של מפרק המרפק סופגים את רוב המתח.

אבחנה מבדלת למרפק טניס:

1. מרפק גולף (Golf elbow) – נגרם מאותן הסיבות כמו מרפק טניס, אך כאן הכאב יופיע בחלקו הפנימי (מידיאלי) של המרפק.
2. בורסיטיס (Bursitis) – דלקת בבורסה. בורסה הוא שק נוזלים שמטרתו להקטין את החיכוך בין חלקים שונים בגוף, ובמקרה זה, הבורסה הנדונה ממוקמת בקצה מפרק המרפק. הדלקת עשויה להגרם מהשענות על המרפק או מחבלה ישירה ב-Olecranon.
3. חבלה מקומית.
גם לדלקת מפרקית ניוונית (Osteoarthritis), לדלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid arithritis)  ולדלקות מפרקים על רקע מחלות מעיים דלקתיות יש סימפטומים המזכירים את הסימפטומים של מרפק הטניס. לכן, האבחון מתבסס בעיקר לפי סיפור המקרה.

הסימפטומים של מרפק טניס:

א. כאב בחלק החיצוני של האמה בקטע הקרוב יותר למרפק, היכול להחמיר ולהקרין לאורך האמה ועד לפרק כף היד.
ב. רגישות למגע.
ג. ייתכן חום מקומי.
ד. בזמן הנעת המרפק, כיפופו או הרמת בהרמת חפץ כלשהו עשויה להיות החמרה בעוצמת הכאב, המלווה בכאב חד.
ה. קושי ביישור מלא (באקסטנציה – Extension) של האמה.
ו. עשויה להופיע חולשה בתנועה שמערבת את מפרק היד.

הטיפול במרפק טניס:

א. מנוחה כדי לאפשר למפרק להשתקם ולמנוע נזקים משניים. (יש לשים לב, כי מנוחה מוחלטת עלולה לזרז את הצטברות חומרי הדלקת ואת שקיעתם באזור ולאורך זמן לגרום לפגיעה בטווחי התנועה ובסיבולת של שרירי המפרק).
ב. תרופות ומשחות להרגעת דלקת וכאב (למשל: אספירין, איבופרופן).
ג. תרופות להפחתת בצקת ודיכוי דלקת (למשל: זריקת סטרואידים).
ד. אולטרה-סאונד.
ה. ניתוח להפחתת הלחץ על עצבי המפרק.
ו. טיפולי מגע: טווינה, פיזיותרפיה יעילים לטיפול במרפק טניס, כמו גם דיקור סיני

לתרגילים המתאימים למרפק טניס לחץ כאן