בי סינדרום – Bi syndrome

בספר ה-Origin of Complicated ‎Diseases‏” נכתב: “‏Bi‏ זו חסימה. שלושת המרושעים (רוח, קור ולחות) פולשים לגוף, חוסמים את המרידיאנים, ‏הצ’י והדם לא יכולים לנוע במחזוריות… (כך ש)לאחר זמן מה מתפתח סינדרום חסימתי”.‏
פלישת הגפ”ח (גורמים פתולוגיים חיצוניים) קשורה למצב הראשוני של הגוף ולחסר זמני של צ’י ודם, המאפשרים לרוח, קור ולחות לחדור. ‏ב-“‏Discussion of the Origin of all Illness‏” נאמר: “בי סינדרום קשור ישירות לפלישה המשולבת של רוח, קור ‏ולחות, הגורמים לנפיחות ולכאב. וזאת בשל חולשת הגוף והעובדה שהמרחב בין העור לשרירים פתוח, מה ‏שמאפשר לרוח לחדור”.
“בי סינדרום קשור לחסר צ’י ודם המאפשרים לרוח לחדור”.‏
ב-“‏Treatment Strategies for Assorted Syndrome‏” נאמר: “בי סינדרום… קשור לחסר בצ’י מזין (‏Ying Qi‏) ‏ומגן (‏Wei Qi‏) ובהיות המרחב שבין העור והשרירים פתוח. אלה מאפשרים לרוח-קור-לחות לרכב על החסר. ‏הצ’י נחסם על ידי הגפ”ח, הוא לא יכול לנוע במחזוריות, הוא נתקע, הצ’י והדם נקרשים, ובמשך הזמן יתפתח בי ‏סינדרום”. ‏לכן, היחס בין חוזק הגפ”ח לצ’י הגוף בכל זמן הינו נתון מכריע בהתפתחות בי סינדרום. זה מסביר, מדוע אנו ‏יכולים להיות חשופים לגפ”ח בכל יום למשך תקופה ארוכה מבלי לפתח בי סינדרום. רק כשגורמי האקלים ‏זמנית ויחסית חזקים יותר מצ’י הגוף, הם הופכים לפתוגניים וגורמים לבי סינדרום.‏
חשוב להדגיש, שהחסר צ’י בגוף ההכרחי להתפתחות בי סינדרום הוא רק יחסי לעוצמת הגפ”ח.זהו לא חסר ‏אבסולוטי, אחרת זה היה אומר שכל מי שמפתח בי סינדרום יש לו חסר צ’י או דם, שזה לא המקרה. לכן, בי ‏סינדרום הוא מכאוב של המרידיאנים בלבד ולא של איברים פנימיים.‏
לעומת זאת, בבי סינדרום כרוני ובקשישים, הגורמים הפנימיים (חסר צ’י ודם) מהווים תרומה חשובה ‏להתפתחות המחלה.‏
בי סינדרום בהגדרתו הוא כאב בערוצים (מאשר באיברים פנימיים). הכאב נגרם מחסימה בסירקולציות הצ’י ‏והדם בערוצים על ידי רוח, קור או לחות חיצוניים. ‏
לכל מרידיאן עיקרי יש רשת של מרידיאני משנה בצורת מרידיאני חיבור, ערוצי שרירים ותחומי עור;‏
מרידיאני החיבור (‏Luo‏) מחברים את זוגות מרידיאני היין והיאנג ברמת הגפיים (למשל, מרידיאני הריאות ‏והמעי הגס, מחוברים באמה דרך נקודת החיבור המיוחדת לכל אחד מהם: ‏LU7, LI6‎‏ – בהתאמה).‏‎ ‎בהקשר של בי ‏סינדרום, מרידיאני החיבור מייצגים רשת המספקת צ’י לחלקים שטחיים יותר של הגוף, שלא מכוסים על ידי ‏המרידיאנים העיקריים. ‏
מרידיאני החיבור, מסתעפים לרשת קטנה יותר של ערוצים קטנטנים המתחלקים לשלושה סוגים: זעירים ‏‏(‏Minute‏), שטחיים ודם. כל התבטאות חיצונית על העור היא השתקפות של חוסר איזון ביניהם. למשל, הפרעה ‏בגוון העור משקף נוכחות גפ”ח במרידיאנים השטחיים (כחלחלות או ירקרקות של העור מצביע על קור ואדום ‏מצביע על חום), ורידים קטנים המופיעים על העור משקפים את מצב ערוצי הדם (אדום מצביע על חום בדם ‏וסגול מצביע על של תקיעות דם).‏
ערוצי השרירים (‏TMM‏) משלבים שרירים וגידים במערכת המרידיאנים. גם הם שטחיים יותר המרידיאנים ‏העיקריים ו”רצים” לאורך השרירים. הם מעורבים בכל פתולוגיה של שרירים, כמו חולשה או נוקשות העשויים ‏להופיע בבי סינדרום.‏
התחום העורי מייצג שניים עשר אזורים על העור, שהם תחת השפעת המרידיאנים העיקריים. אלו הם ‏האזורים הכי שטחיים ודרכם הגפ”ח חודרים לגוף לגרום בי סינדרום. דרך אזורים אלה משפיע הטיפול בשימוש ‏במחטי דיקור (אקופונקטורה). ‏
מכל הנקודות לאורך המרידיאנים, שלושה סוגים מהן חשובים במיוחד בהתהוות בי סינדרום ובטיפולו:‏
i‏‏ .‏ נקודת פלג (‏Shu‏) – דרכה הגפ”ח חודר למרידיאן. זו גם נק’ ההצטברות של הצ’י המגן. זוהי הנקודה ‏השלישית מהקצה של כל המרידיאנים, למעט ה-‏GB‏, בו היא רביעית.‏
ii‏.‏ נקודת נהר (‏Jing‏) – ממנה הפתוגן סוטה למפרקים ולגידים ומתיישב שם. לכן, הפתוגנים יכולים להתיישב ‏במפרקים לאורך זמן רב, מבלי לחדור עמוק יותר ולהשפיע על איברים פנימיים. מיקומה יחסית לקצה המרידיאן ‏אינו קבוע.‏
iii‏.‏ ‏ נקודת חיבור (‏Luo) – נקודת ההתחלה של מרידיאן החיבור. מאחר ומרידיאני החיבור זורמים על פני השטח ‏ומשפיעים על שרירים וגידים, לנקודת החיבור יישום חשוב בטיפול בבי סינדרום.‏
בתוך הדינמיקה של זרימת הצ’י, המפרקים הם אזורים חשובים של התלכדות צ’י ודם. דרך המפרקים, היין ‏והיאנג נפגשים, חיצוני ופנימי מתלכדים, צ’י ודם נכנסים ויוצאים. המפרקים הם גם המקום בו גפ”ח מתלכדים ‏לאחר החדירה למרידיאנים וגורמים לחסימה בזרימת הצ’י ולכן לסטגנציה (תקיעות) מקומית של צ’י ודם. סטגנציה זו היא ‏הסיבה לכאב בבי סינדרום. פלישה של גפ”ח נגרמת בקלות כשהגוף חלש, מצב המוביל לתת-הזנה של ‏המפרקים או כשהמפרקים נחלשים מפעילות יתר בעבודה או ספורט כלשהו. אז הגפ”ח חודר לגוף ומתיישב ‏במפרקים ביתר קלות, מאשר במצב ראשוני של חסר צ’י ודם.‏
בטקסטים העתיקים מוזכר המושג ” ‏Cou Li‏“, המצביע מצד אחד על מתח העור, השרירים והאיברים ‏הפנימיים, ומצד שני, על המרחב שבין העור והשרירים, המשמש בהקשר של בי סינדרום. זהו המרחב בו נוזלי ‏הגוף מופצים (מעלים זיעה) ובו הצ’י המגן נע ומגן על הגוף מפני גפ”ח. כשהצ’י המגן בחסר והגוף במצב חלש, ‏נאמר שהמרחב שבין העור והשרירים “נפתח” וכך הוא נוטה לפלישת רוח, קור ולחות.‏

אטיולוגיה לכאב חסימתי (בי סינדרום – Bi syndrome):

בהגדרה, בי סינדרום (Painful Obstruction Syndrome) זה פלישה של גפ”ח (גורם פתולוגי חיצוני), כמו רוח, קור או לחות. הרוח הוא ה”מרושע” ביותר וכמעט תמיד ‏משולב עם פתוגנים אחרים. החשיפה לרוח היא גורם חשוב מאוד לבי סינדרום. בחברה המודרנית המתועשת ‏אנו בטוחים יותר מחדירת גורמי אקלים בדיור, אך הכתבות אופנתיות או פשוט בורות מובילים אנשים רבים ‏לחשיפה לגורמי מחלות מתנאי מזג האוויר. למשל, אנשים החיים במדינות קרות וגשומות, מכושפים ממזג אוויר ‏שמשי ולובשים מעט מאוד בגדים, למרות שהטמפרטורות עשויות להיות עדיין מאוד נמוכות. זה גם לא נדיר ‏לראות אצנים רצים במזג אוויר קר ולח באופן קיצוני, כשהם לבושים במעט מאוד. הם גם מזיעים הרבה, מה ‏שפותח את הנקבוביות ומסייע לפלישת רוח-קור-לחות חיצוניים.‏
חלק מהרופאים הסיניים טוענים שב-“רוח”, הכוונה היא שינוי פתאומי במזג האוויר או בתוצאה של אי-יכולת ‏הגוף לאמץ שינוי זה, יותר מאשר רוח אמיתית. ‏
בי סינדרום יכול להתפתח גם מחשיפה למצבים אחרים, כמו ישיבה על משטח לח, התבוססות במים, חיים ‏בסביבה לחה וכדו’.‏
למרות שהגורם האטיולוגי היחיד בבי סינדרום הוא מזג האוויר, ישנם גורמים נוספים הגורמים לרגישות למחלה:
‏- פעילות ספורטיבית או עבודה עודפת. למשל, התעמלות אירובית עודפת או ריצה עשויים לגרום ללחץ על ‏עמה”ש ולהוביל לכאב גב או למשל החזרה המתמדת של תנועה מסוימת בעבודה גורמת לסטגנציית צ’י ודם ‏באזור שהופך לרגיש יותר לפלישת גפ”ח. ‏
‏- מצב בסיסי של חסר דם או יין, המוביל לתת-הזנה של המרידיאנים, כך שהם הופכים רגישים יותר לפלישת ‏גפ”ח. במיוחד בבי סינדרום כרוני או במבוגרים, מצב בסיסי של חסר דם או יין הוא תמיד הגורם. בטיפול, ‏חשוב לא רק לגרש רוח, קור או לחות, אלא גם להזין דם או יין.‏
‏- תאונה גורמת לסטגנציית צ’י (אם היא קלה) או לסטגנציית דם (אם היא חמורה) באזור. למרות שאדם עשוי ‏להחלים לחלוטין לאחר התאונה, זו תהיה החלמה מזויפת, מפני שחלק מסטגנציית הדם עשויה להשאר ‏באזור, ושנים אח”כ, חשיפה לגפ”ח תוביל להתפתחות בי סינדרום באזור הספציפי. לרוב מצב זה מסביר את ‏ההתפתחות החד-צידית של בי סינדרום.‏
‏- בעיות רגשיות גורמות לסטגנציית צ’י (למשל מכעס או טינה), המשפיעה על המרידיאנים, או למיצוי הצ’י והדם ‏‏(למשל מעצבות, יגון והלם), המוביל לתת-הזנה של המרידיאנים.‏

אבחנה בין סוגי הבי סינדרום‏ השונים:‏

‏1.‏ בי סינדרום רוח/ נודד – נגרם על ידי רוח ומתאפיין בכאב של השרירים והמפרקים, הגבלה בתנועה, עם כאב ‏הנודד ממפרק למפרק. במקרים אקוטיים, הדופק יהיה צף ומעט מהיר.‏
‏2.‏ בי סינדרום לחות/ קבוע – נגרם על ידי לחות ומתאפיין בכאב ונפיחות של השרירים והמפרקים והרגשת ‏כבדות ונימול בגפיים. הכאב קבוע ומחמיר במזג אוויר לח. במקרים אקוטיים הדופק יהיה איטי ומעט ‏חלקלק.‏
‏3.‏ בי סינדרום קור/ כאב – נגרם על ידי קור ומתאפיין בכאב חמור בדרך כלל חד-צידי במפרקים ובשרירים עם הגבלה ‏בתנועה. במקרים חמורים הדופק יהיה הדוק.‏
4.‏ בי סינדרום חום – נובע מכל אחד משלושת הסוגים הקודמים (רוח, לחות, קור), כשהגפ”ח מתחמם בפנים. ‏קורה בעיקר כשבבסיס יש חסר יין. מתאפיין בכאב וחום במפרקים, מפרקים חמים למגע, אדומים ונפוחים, ‏הגבלה בתנועה וכאב חמור מאוד. במקרים אקוטיים יהיה צמא, חום שאינו למרות ההזעה ודופק חלקלק ‏ומהיר. למעשה, סינדרום זה מאופיין לא רק על ידי חום, אלא לחות חמה. יתרה מכך, הלחות היא האספקט ‏העיקרי של סינדרום זה, והחום הוא המשני. לכן, ההזעה אינה מורידה את הטמפרטורה או מפחיתה את ‏הכאב (בגלל שהם קשורים ישירות ללחות חמה).‏
‏5.‏ בי סינדרום עצמות – מתרחש רק במקרים כרוניים ומתפתח מכל אחד מהסוגים הקודמים (רוח, לחות, קור ‏וחום). זוהי חסימה עקשנית במפרקים הנגרמת על ידי גפ”ח, המובילה לאצירת נוזלי הגוף, ההופכים ‏ללחות, שחוסמת עוד יותר את המפרקים והמרידיאנים. כל זה מוביל לניוון שרירים, כאב, נפיחות ועיוות של ‏עצמות המפרקים (שזו צורה קיצונית של לחות). בשלב זה, הבי סינדרום הופך לסינדרום פנימי המשפיע ‏לא רק על השרירים, המפרקים והמרידיאנים, אלא גם על איברים פנימיים. ‏
במקרים ארוכי טווח של בי סינדרום עצמות, מצבים פתולוגיים אחרים עשויים לשחק תפקיד בהתפתחות ‏המחלה:‏
‏-‏ חסר כללי של צ’י ודם המשפיע על הגוף בפלישת גפ”ח. ‏
‏-‏ התגבשות לחות במפרקים בצורת נפיחות הקשורה לטרנספורמציה לא תקינה של נוזלי הגוף – חסימה ‏בזרימת הצ’י, הדם ונוזלי הגוף, הנגרמת מלחות, עשויה להוביל לתקיעות דם. ‏
‏-‏ תקיעות דם הקשורה לחסימה ארוכת טווח בסירקולציות הדם, הנגרמת מגפ”ח ומלחות – תקיעות הדם ‏במרידיאנים מוסיפה לחסימה בסירקולציה, ולכן היא סיבה נוספת לכאב. במקרים רבים של בי סינדרום ‏כרוני, תקיעות דם היא הגורם (למשל, קור ולחות הם לעיתים קרובות סיבה לבי סינדרום של הגב התחתון. ‏אחרי אפיזודות חוזרות של פלישת קור ולחות לגב התחתון, האצירה לאורך זמן של גפ”ח עשויה להוביל ‏לתקיעות דם כרונית באזור. הכאב הופך לפחות או יותר קבוע וחמור יותר. תקיעות דם גם גורמת נוקשות ‏מודגשת הקשורה ישירות לדם התקוע שאינו מזין ומלחלח את הגידים).‏
‏- חסר בכבד ובכליות, המוביל לתת-הזנה של הגידים והעצמות, הגורם לכאב ונוקשות, ומאוחר יותר ‏תורם להתיישבות לחות במפרקים – חסר זה מאפשר לאצירת לחות ולתקיעות דם. דם הכבד מזין את ‏הגידים, וכשהכבד בחסר, הגידים והרצועות אינם מוזנים, מה שמוביל לכאב ונוקשות של המפרקים. ‏הכליות מזינות את העצמות, וכשהן בחסר, העצמות חסרות הזנה וזה מאפשר ללחות להתפתח במפרקים ‏בצורת נפיחות. ‏
למרות שיש סוגים שונים של בי סינדרום לפי הגורם הפתוגני, רוב הרופאים מסכימים ששלושת הגפ”ח (רוח, ‏קור ולחות) נוכחים בכל מקרה, וכל מקרה יכול להיות מובחן לפי הגורם הדומיננטי שבו. שיקול זה חשוב בטיפול, ‏במיוחד בטיפול בצמחים.
בספר “הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב – ספר השאלות הפשוטות” מופיע סיווג אחר לבי סינדרום, לפי ‏הרקמות והאיברים שנפגעו; “5 איברי היין קשורים לחמשת הרקמות, היכן שמחלה כרונית יכולה לאכסן עצמה: ‏בבי סינדרום עצמות – הגפ”ח מגיע לכליות, בבי סינדרום גידים – הגפ”ח מגיע לכבד, בבי סינדרום כלי דם – ‏הגפ”ח מגיע ללב, בבי סינדרום שרירים – הגפ”ח מגיע לטחול ובבי סינדרום עור – הגפ”ח מגיע לריאות”. ואז ‏הוא אומר: “בי סינדרום עצמות הוא רציני, בכלי הדם הוא מוביל לתקיעות דם, בגידים הוא גורם לנוקשות, ‏בשרירים הוא מוביל לחולשה ובעור הוא גורם לקור”.הוא גם קובע חומרות שונות בקרב הסוגים השונים; “כשבי ‏סינדרום משפיע על האיברים זה גורם למוות, כשהוא ממוקם בעצמות או בגידים הוא נעשה כרוני, כשהוא ‏ממוקם בשרירים או בעור הוא נעלם בקלות”. ‏

עקרון טיפולי בכאב חסימתי (Painful Obstruction Syndrome):‏

העקרון הטיפולי הוא לגרש את הגפ”ח שפלשו למרידיאנים ולחסל את סטגנציות הצ’י והדם המקומיות ‏במרידיאנים. מאחר ושלושת הגפ”ח של רוח, קור ולחות בדרך כלל נוכחים בבי סינדרום (למרות שיש דומיננטיות ‏יתרה של אחד או שניים מהם), הטיפול מכוון לסילוק רוח, פיזור קור ופתירת לחות. ‏
הטיפול בבי סינדרום הוא טיפול מרידיאני בהגדרתו והוא מערב טיפול באיברים פנימיים רק כמטרה משנית, ‏למעט בי סינדרום כרוני הדורש גם טיפול באיברים הפנימיים.
לעומת זאת, בספר “‏Essential Reading from Medical Masters‏“‏‎ ‎‏ מצוינים שני עקרונות חשובים בטיפול בבי ‏סינדרום; לגרש את שלושת הגפ”ח ולטפל באיברים הפנימיים. זאת אומרת, לטפל בדם (בכבד) במקרה של רוח, לגרות ‏את האש (יאנג הכליות) במקרה של קור ולחזק את הטחול במקרה של לחות.
הטיפול בבי סינדרום כרוני, למעשה, דורש גישה יותר כוללנית; חוץ מגרוש הגפ”ח, צריך גם להזין דם, להזין את ‏הכבד והכליות, לפתור לחות או להניע דם (תלוי במצב הבסיסי הדומיננטי).‏
פרופ’ ‏Qiu Mao Liang‏ דוגל בטיפול בבי סינדרום כרוני ב”עזרה לכליות” ובחיזוק ה-GV‏. הסיבה העיקרית ‏לגישה זו היא שהחדירה של הגפ”ח הגורמת לבי סינדרום תלויה בעוצמת הכליות וה-‏GV‏. הצ’י המגן, המגן על ‏הגוף מפלישת גפ”ח הוא יאנגי בטבעו ושורשו ביאנג הכליות וב-‏GV‏. ‏
כשגפ”ח פולש לגוף וגורם לבי סינדרום, הוא עובר דרך העור, למרווח שבין העור לשרירים, למרידיאנים, לגידים ‏ולעצמות. הכבד מזין את הגידים, והכליות את העצמות: לכן עוצמת הגידים והעצמות תלויה בהזנה, לא רק של ‏דם ותמצית של הכבד והכליות, אלא גם בהתאדות הנוזלים על ידי יאנג הכליות, המובילים להיווצרות נוזל ‏סינוביאלי. כשהכבד והכליות חלשים, הדם והתמצית מרוקנים, יאנג הכליות לא יכול לאייד נוזלים, הצ’י המגן ‏חלוש וגפ”ח פולשים לגוף וגורמים לבי סינדרום. לכן, “עזרה לכליות” מערבת גם הזנת דם הכבד ותמצית הכליות ‏וגם חיזוק יאנג הכליות וה-‏GV‏.
חיזוק ה-‏GV‏ חשוב כי מרידיאן אקסטרה זה הוא יאנגי בטבעו, הוא מופיע מהכליות ומפיץ צ’י מגן לכל אורך הגב ‏ויחד עם מרידיאני היאנג הגדולים הם יוצרים את קו ההגנה הראשוני מפלישת גפ”ח (וגם בגלל שערוצי היאנג ‏הגדולים “נפתחים כלפי החיצון”). חיזוק
ה-‏GV‏ נעשה על ידי חיזוק הנקודות לאורך המרידיאן (בדיקור או במוקסה), ‏במיוחד חיזוק נקודות ‏GV4, 12, 14‎‏, ופתיחת המרידיאן
(‏SI3 + UB62‎‏). קומבינציה ספציפית לחימום יאנג וחיזוק ה-‏GV‏ ‏במוקסה ישירה על ‏CV4 + GV14‎‏.‏